#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לא יקרא אדם קריאת שמע לא כנגד צואת אדם, כלבים, חזירים, תרנגולים. במה לא קיי""ל כך."	א] בכלבים וחזירים דוקא בנתן לתוכן עורות. [שכך הדרך לתת בהם עורות לעבדם]. [ועי' תוס' לענין תרנגולים, אימתי אסור].	ברכות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יקרא אדם קריאת שמע לא כנגד צואת.. תרנגולים. פרט ב' הגבלות בתרנגולים [בתוס'].	"ב] אומר רבינו יהודה שדוקא בלול שלהם שיש שם סרחון גדול. ובירושלמי אי' דבאדומים בלבד יש לחוש, ולא ידעינן לפרש. [עי' במסורת הש""ס שבארץ אדום היו מאכילים שעורים, וצואתן מסרחת]."	ברכות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתוס'. בירושלמי יש.. ועוד קאמר מרחיקין מגללי בהמה ד' אמות. איזו בהמה.	"חמור. [ועי' משנ""ב]."	ברכות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הפחה. האם מותר לקרות ק""ש או להתפלל או ללמוד במקום הריח."	"אסור, חוץ מללמוד במקום שהריח לא ממנו [כיון שהוא דרבנן התירו משום ביטול תורה, שאי אפשר, שהתלמידים חלקם לומדים וחלקם ישנים ומפיחים.]. [ע""פ שו""ע סי' עט ט]."	ברכות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צואה עוברת אביי אמר מותר לקרות קריאת שמע רבא אמר אסור לקרות קריאת שמע. מקורו של אביי. ב] דחית רבא.	דתנן הטמא [מצורע] עומד תחת האילן והטהור עובר טמא טהור עומד תחת האילן וטמא עובר טהור ואם עמד טמא. ב] התם בקביעותא תליא מילתא דכתיב בדד ישב מחוץ למחנה מושבו [מושבו טמא, ועמידה נמי כיושב, דקביע]. הכא והיה מחניך קדוש אמר רחמנא והא ליכא.	ברכות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ספק מי רגלים מה דינם, ומדוע. ב] ומנין.	"א] אפי' באשפה [שדרך להיות שם צואה ומי רגלים, ולכן ספק צואה באשפה לכו""ע אסור] מותר. דלא אסרה תורה אלא כנגד העמוד, ורבנן גזרו אחרי שנופל לארץ, ורק בודאן גזרו.<br>ב] דרבי יונתן רמי כתיב ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ [ולא צריך כיסוי], וכתיב ויתד תהיה לך וגו' וכסית את צאתך. הא כיצד כאן בגדולים כאן בקטנים. [עי' תר""י שהאיסור משום שמדברים שם דברי תורה, עיי""ש]."	ברכות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי רגלים. מתי נחשב שיבשו, שמותר לקרוא קר""ש כנגדם. 3"	כל זמן שמטפיחין. ולדחית הגמ', נחלקו תנאים האם דוקא בטופח על מנת להטפיח, או גם בלא להטפיח.<br>ולגניבא משמיה דרב כל זמן שרישומן ניכר, שזה יותר יבש ממטפיחין.	ברכות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי רגלים, עד כמה אסור לקרוא קר""ש כנגדם. גניבא משמיה דרב אמר כל זמן שרשומן ניכר. אמר רב יוסף שרא ליה מריה לגניבא [שודאי לא אמר זאת רב]. מנין, ודחיה."	"השתא צואה [שאסור מדאורי', משא""כ במי רגלים מדאורי' אסור רק כנגד העמוד] אמר רב יהודה אמר רב כיון שקרמו פניה מותר מי רגלים מיבעיא.<br>אמר ליה אביי מאי חזית דסמכת אהא סמוך אהא דאמר רבה בר רב הונא אמר רב צואה אפילו כחרס אסורה."	ברכות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צואה אפי' כחרס אסורה [וי""ח]. מהו כחרס [שמעבר לזה מותר]. 2"	"אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל זמן שזורקה ואינה נפרכת ואיכא דאמרי כל זמן שגוללה ואינה נפרכת. ופי' רש""י שהא""ד מחמירים, שאפי' שבזריקה נפרכת, כיון שלא נפרכת בגלגול לחה היא. [וי""ח, עי' בה""ל]."	ברכות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ישב עד צוארו במים צלולים. האם יכול לקרות קר""ש."	"לת""ק כן. [שכלפי הראש שמחוץ למים הוי הערוה מכוסה במים]. וי""א עוכרן ברגלו. משום שסוברים שלבו רואה את הערוה אסור. ות""ק סובר שמותר. [וכלפי מה שבתוך המים חשיב שאינו מכוסה]."	ברכות כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עקבו רואה או נוגע בערוה. האם מותר לקרוא קר""ש. ומדוע. [ ב] מה הצד לאסור. בכל אחד מהם]."	"<font color=""#080000"">לל""ק ברואה מותר. ובנוגע לאביי אסור 
ולרבא מותר. ולל""ב בנוגע לכו""ע אסור. וברואה לאביי אסור, ולרבא מותר שלא נתנה תורה 
למלאכי השרת [שלנו יש ערוה, ואי אפשר לנו להזהר בכל זה].<br>ב] טעמי האיסור- לענין 
ראיה של עקיבו, עי' רש""י ש<strong>כל אבר </strong>שאין דרכו לראות את הערוה ס""ל 
שקרינן ביה ולא ייראה. וכ' תוס' שלמ""ד לבו רואה מותר,ודאי עקבו רואה מותר. [ועי' 
תוס' רא""ש].<br>נגיעה- כ' תוס' שהוא גזירה שמא יגע בידיו <span style=""color: rgb(0, 0, 0);"">[ונגיעת 
ידיו שלא יבוא לידי הרהור. מ""ב].</span></font>"	ברכות כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב' אופנים א' ביטול צואה ב' ביטול מי רגלים, ע""י נוזלים. בקצרה."	"א' אמר אביי צואה כל שהוא מבטלה ברוק, אמר רבא וברוק עבה.<br>ב' מי רגלים [מועטים. רש""י]. מבטל ע""י שיטיל לתוכן מים."	ברכות כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סנדלו מכסה צואה, האם יכול לקרות קר""ש."	"צואה בגומא מניח סנדלו עליה וקורא קר""ש. בעא מר בריה דרבינא צואה דבוקה בסנדלו מאי תיקו."	ברכות כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נכרי ערום מהו לקרות קריאת שמע כנגדו. ומנין.	"אסור. דהוי ערוה, דכתיב [גבי נח] וערות אביהם לא ראו. [וקמ""ל שלא נימא בשר חמורים בשרם]."	ברכות כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביטול מי רגלים [מועטים. רש""י] ע""י הטלת מים לתוכן. כמה מים יטיל. [והלכה]."	"כל שהוא, רבי זכאי אומר רביעית. לרב נחמן מח' לבסוף, אבל בתחי' [שקדמו המים למי רגלים] ד""ה כל שהוא. שהמי רגלים שנופלים לתוכן קמא קמא בטיל.<br>ולרב יוסף מח' לכתחי', אבל לבסוף לכו""ע רביעית. וכן אמר רב יוסף לשמשו, שיביא לו רביעית, כר' זכאי [אפי' בתחי'. וכך נפסק שאפי' בתחילה צריך רביעית]."	ברכות כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי רגלים לפני או אחרי המטה [תחת המטה]. מהו לקרות קר""ש. [ת""ק, רשב""ג, ורשב""א]. רמז- ב' ענינים שנחלקו בהם."	"לת""ק אסור בשניהם. [הג""ה יל""ע לת""ק אם מהני הרחקת ד' אמות].<br>ולרשב""ג אחרי המטה מותר מיד, ולפני המטה מרחיק ד' אמות. ולרשב""א אפי' בית מאה אמה לא יקרא עד שיוציאם או שיניחם תחת המטה [אימתי מהני תחת המטה]. דשמעינן דס""ל כל הבית כד' אמות דמי. [רש""י כ' שלא ידע היכן שמענו, ועי' רב נסים גאון, ובתר""י בשם ר""ח, שבעירובין שהיקף לדירה מתיר שטח גדול. וע""ע בתר""י].<br>סיכום- ב' מחלוקות- א' אם כל הבית כד' אמות. ב' אם מטה חוצצת. עי' טור סי' פז."	ברכות כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הניח מי רגלים מתחת המטה. האם יכול לקרות קר""ש."	אם המטה היא פחות מג' לקרקע, הוי לבוד והוו כמכוסים. אם היא י', רשותא אחרת היא, ואינם מכוסים. ומג' עד י' ספק.	ברכות כה:		
